פריוויו פלייאוף 2022: מיאמי היט (1) – בוסטון סלטיקס (2) / אורי הדר:

מאזן העונה: 2- 1 לבוסטון.

מאזן כל הזמנים בפלייאוף: 3- 0 למיאמי. סדרת סיבוב שני ב-2011, גמר המזרח ב-2012 וגמר המזרח של הבועה בעונת 2020.

כמה סמלי שבגמר המזרח הראשון בו מחלקים את גביע המצטיין על שם לארי בירד, בוסטון סלטיקס ישחקו בגמר האזורי הרביעי של המועדון בששת השנים האחרונות. מולה מתייצבת יריבה מוכרת, שגם אותה לא ספרו כאשר נפגשו בפעם אחרונה בגמר המזרח בבועה- מיאמי היט. שתי הקבוצות סיימו את העונה הסדירה במקומות הראשונים במזרח, כאשר מיאמי עם ידם על העליונה, והיא תארח את משחק 7 הפוטנציאלי ביונייטד איירליינס ארנה.

שני המועדונים עברו עונה שונה בתכלית אחת מהשנייה, מתחילת הדרך ועד הרגע הנוכחי. הסלטיקס, קבוצה מדוברת לאורך כל העונה, עברה תהפוכות בסגל באמצע העונה, יחד עם האנרגיה החדשה שהכניס אימה יודוקה מאמן השנה הראשונה. השינוי שחל אצל הירוקים מדצמבר ועד עכשיו הוא אסטרונומי בכל האספקטים, במיוחד ברוח הלחימה וההקרבה של הקבוצה. בנוסף, הדרך שעברו הסלטיקס עד גמר המזרח עברה בשתיים מהקבוצות שהכי ציפו מהם להכשל מולם- ברוקלין ולאחר מכן האלופה לשעבר מילווקי.

מצד שני, ניצבים ההיט. כל הפציעות במשך העונה, המהומה ההיא באמצע המשחק אי שם בחודש מרץ והשקט שבו פועל המועדון, גרם לתקשורת ואוהדים רבים לזלזל במיאמי. גם בפלייאוף בניגוד לסלטיקס, מיאמי שיחקו נגד אטלנטה המדורגת שמיני, קבוצה עם הרבה חורים שלא סתם הגיעה לפוסט-סיזן בקושי רב ובסיבוב השני פגשו ב-76רס, שעליהם אין מה להרחיב יותר מדי.

אף על פי כן, אל לנו לזלזל בקבוצה מסאות' ביץ'. בתחילת העונה ובאמצע שלה כתבתי יומן קבוצה על ההיט ובתחזית שלי צפיתי שיצליחו להתגבר על אריות המזרח כדי להגיע לגמר המזרח לפחות. ומה עליה לעשות כדי לקחת עוד צעד לכיוון גביע הלארי אובראיין?

מבחינה הגנתית אין הרבה שעל אריק ספולסטרה לעשות. חבורת הבולדוגים שלו מסונכרנת, מגוונת ומוכנה לתקוף את הרוטציות בהתקפת הכדרור-תקיפת טבעת- הוצאה של הסלטיקס. עליהם לחנוק את הנעת הכדור של בוסטון ולגרום להם לשחק את משחק האחד על אחד הלא מחמיא שלהם. החולשה המרכזית של ההיט היא החוזקה המרכזית של הסלטיקס: המגוון והכשרון ההתקפי הדליל תוקע את התקפת חצי המגרש של מיאמי. בסיבוב הקודם הסלטיקס עשו שמות בבאקס כאשר התקפת חצי המגרש שלהם הייתה תקועה רוב הסדרה.

מיאמי הקבוצה הטובה ביותר בליגה בגרימת איבודים, ובסדרה מול הבאקס בוסטון הפסידה את המשחקים בהם הבאקס נצלו את האיבודים והצליחו לייצר נקודות רבות מאיבודים ומהזדמנות שנייה. בצד השני, ללא לאורי בריא ב-100%, על באטלר להתעלות אף יותר, ולא רק כסקורר, אלא גם לספק כישורי ניהול משחק גבוהים, מכיוון שנגד ההגנה של בוסטון יהיה צורך גם בהימנעות מריבוי איבודים.

נתון נוסף שמעניין לצפות בשתי הקבוצות הוא השלשות. מיאמי אפשרה ליריבות שלה לקחת 38.3 שלשות בממוצע למשחק בעונה הסדירה, כשרק 3 קבוצות אפשרו יותר, וכמו שראינו בסיבוב הקודם בוסטון זורקת וגם קולעת אם רק נותנים לה – 14.5 שלשות ב-37% בפלייאוף בסך הכל ו-15.7 שלשות ב-37.7% בסדרה נגד מילווקי, גם היא קבוצה שנותנת ליריבות לקחת שלשות.

בסדרה הקודמת בין השתיים בגמר המזרח, בסך הכל לפני שנתיים, בוסטון התקשתה בפיק אנד רול בין דראגיץ' לבאם. הראשון לא נמצא כבר, אך באם עלול למצוא את עצמו שוב ושוב מתחת לטבעת ב-spread פיק אנד רול אם בוסטון לא ישחקו חכם, למרות שרבות דובר כבר על השוני בין אותה קבוצה נאיבית וחמודה מדי של הסלטיקס אז ובין זו הנוכחית.

תחזית:

קשה לי מאוד לבחור נגד מיאמי, לכן אבחר את ההיט בשבעה משחקים. כמובן שנצחון של בוסטון לא יפתיע אותי.

פריוויו למשחק 1 / אינדיאני

3:00 הגרלת הלוטרי

03:30 קבלת פנים שעון ישראל

03:42 חופה וג'אמפ בול

היות ואורי כיסה את הנקודות החשובות אוסיף רק התרשמות קצרה שלי עם נקודה למחשבה על כל קבוהצ בדגש על שני הכוכבים באטלר את טייטום. נעשה זאת לצלילי הגיטרה הערבית של דודו טסה שלפני עשור הוציא את האלבום הנפלא "סחרחורת".

שובו של הפרוסס?

8 קבוצות הגיעו לחצאי הגמר של הקונפרנסים. מתוכן 7, לא פחות, הונהגו על ידי שחקן שבחרו בדראפט. קרי, לוקה, מוראנט, בוקר, טייטום, יאניס, אמביד. שבעה שחקנים שלא הועברו בטרייד ונשארו בקבוצה אליה נכנסו כשכף רגלם דרכה לראשונה בליגה. מדובר בהישג משמעותי לקבוצות ולליגה בכלל ותשובה ניצחת לתופעת נדידת השחקנים של השנים האחרונות. בעשור הקודם ראינו כמה אליפויות כתוצאה ממעבר של שחקן מרכזי אל קבוצה בתחילת אותה העונה או הקודמת לה (מיאמי, קליבלנד, גולדן סטייט עם דוראנט, טורונטו והלייקרס) והיו גם לא מעט קבוצות שניסו לעשות זאת ללא הצלחה. זה ממש לא הזמן לנסות להבין מה כל זה אומר אבל מדובר בנקודה מעניינת ששווה לחשוב עליה והסיבה שהעליתי אותה היא כדי לדון בשחקן הכי מעניין בפלייאוף הנוכחי לטעמי – ג'ימי באטלר.

מיאמי היא הקבוצה היחידה מבין השמונה של חצאי הגמר שהקלעי המרכזי שלה (ומי שעליו בנויה כל הקבוצה פחות או יותר) הגיע אליה לפני שלוש שנים והביא אותה עד לגמר הליגה. העונה הוא היה שקט כהרגלו אבל כשהתחיל הפלייאוף היו משחקים שהוא היה היחיד שתפקד במיאמי. בתבוסה לפילי במשחק 3 הוא קלע 33 נקודות כשכל שאר הקבוצה קלעה 46 (!) ובהפסד במשחק הרביעי הוא קלע 40 ב 65% מהשדה. כל משחק כזה הוא פשוט בזבוז של יום טוב של השחקן המרכזי אבל זה נראה שבאטלר מסוגל להביא אותם על בסיס יומיומי. סביב הנקודה הזאת אפשר לשאול באמת האם מיאמי מתאימה למעמד לאחר שניצחה ב 5 משחקים מול אטלנטה החלשה ונעזרה בפציעה של אמביד כדי לנצח גם את חצי גמר המזרח. מול בוסטון לא תהיה אפשרות של משחק כן משחק לא של באם, הירו ולאורי והיא תצטרך קליעה יציבה בשביל שתוכל לעמוד בקצב התקפית. היכולת לתרגם את העקביות של באטלר לעבודה קבוצתית ונצחונות (לדוגמה, לא להחטיא שלשות פנויות) תהיה אחד המבחנים המרכזיים של ספולסטרה בסדרה הזאת ואני בטוח שנראה כל מיני ניסיונות להבין את היריבה כראוי למשחק ראשון בסדרה. האחריות היא כמובן גם על באטלר שמעדיף לעבוד בשקט עם הפרפקציוניזם המפורסם שלו אבל כשלאורי עדיין סימן שאלה גדול בשאלת המנהיגות הוא חייב לצעוק על הירו ולעבוד על התיאום עם אדבאיו. עד כה מיאמי פגשה שתי קבוצות בעלות משחק קבוצתי לוקה בחסר היא מתחילה הערב לשחק מול הקבוצה בעלת אחוזי האסיסטים הכי גבוהים בפלייאוף למעט ג"ס ושעברה בהצלחה את האלופה היוצאת וקונטנדרית לפי חלק מהמהמרים. אני מוכן לקנות דו קרב בין באטלר ללוקה בגמר בסדרה בה דאלאס מונהגת על ידי אירופאי בלתי עציר ומיאמי משחקת עם עומק, בחירות דראפט וכוכב שהגיע בהזמנה. נשמע מוכר.

הגיע המאני טיים

אליפות היא מילת קסם. היא מצליחה להשתיק מפקפקים ומערערים ומחריבה קבוצות על ימין ועל שמאל. רק לפני שנתיים אני זוכר דיונים אינסופיים על המצב של יאניס במילווקי, האם הוא יוכל להוביל אותם עד הסוף והאם מייק בודנהולצר מתאים לתפקיד. המהדרין גם דאגו לפרש את האסיסטים של סטף ליאניס במשחקי האולסטאר כמתנות חיזורים אחרי הענק היווני בתקווה לצרף עוד כוכב לרוסטר שלהם. הכל נדם בשנייה שבה הוא הניף את הגביע (בעצם כמה דקות קודם) והוכיח שהוא לא רק MVP של העונה הרגילה. שאלות דומות מרחפות שוב ושוב סביב 29 קבוצות בליגה בקצב משתנה כשהגביע על שם לארי אובריאן נחשב לערובה הרמטית לכך שלפחות קבוצה אחת בליגה מצדיקה את הדרך שלה ויכולה להתחיל לדון בחוזי מקסימום.

ג'ייסון טייטום הגיע לליגה ובשנתו הראשונה גרר את לברון ג'יימס למשחק 7. הוא הגיע למקום השלישי בפרס ה ROY אחרי בן סימונס ודונובן מיטשל שעפו בסיבוב הראשון, סימונס עשה את זה בלי החטאה אחת מהקו. מאז הקבוצה נתקעה בשלבים שונים של הפלייאוף ולמרות שבוסטון היא ממש לא קבוצה של איש אחד היא תלויה במי שמתואר על ידי רבים בצדק מסוים כמחליף של קובי המנוח. 28.3 נקודות באחוזים טובים מכל הטווחים, 6.1 אסיסטים ו 5.6 ריבאונדים. הוא אמון על ניהול המשחק יחד עם סמארט בקבוצה שכאמור בנויה מאוד על משחק התקפי וינסה גם למצוא את הגארד התורן בחילופים. בניצחון הקריטי בחוץ במשחק השישי הוא היה עם 46 נקודות ו 7 שלשות כך שלא ממש היה מה לעשות מול האורך שלו והקליעה מרחוק. הקבוצה ככלל מתחילה להזכיר את שושלת הווריירס בתחילתה עם כמה שינויים מהותיים והייתרון שלה הוא שעל הנייר יש לה שחקני אחד על אחד טובים מאוד למקרה שההתקפה נתקעת. ונקודה אחרונה – לדעתי, אחוזים של כוכב במשחק נתון הם דבר מטעה, בטח כשמדובר בפלייאוף. התקפות שנתקעות הן עניין שבשגרה ושחקנים ראשיים צריכים לקחת על עצמם את הזריקות שאף אחד אחר לא יכול. יומיים כל העולם מדבר על לוקה שקולע באחוזים לא מצוינים אבל מבין את המשמעות של לקיחת זריקה על הקבוצה השנייה והאופן שבו ההגנה מתנהלת. טייטום, כמו לוקה, הוא שחקן שאף מאמן לא יעז להשאיר לבד על קשת השלוש גם אם החטיא 10 רצופות ולכן המשחק הפסיכולוגי חשוב מאוד ברגעים הקריטיים האלה. זאת סדרת מבחן חשובה לכוכב הצעיר ולקבוצה כולה שתעלה לשחק בלי הביתיות אחרי שתי סדרות מרשימות. הולך להיות אש.

לא ישחקו הלילה: בבוסטון סמארט בספק, במיאמי לאורי בחוץ וטאקר, ווינסנט ומרטין בהחלטת משחק.

עוצרים בווגאס: אחתום בנימה אישית ואומר שאלה שתי הקבוצות שרציתי וקיוויתי לראות במעמד הזה. הקהל של מיאמי לא יעשה חיים קלים לבוסטון ונתחיל עם ההימור השמרני היט ב 5 וטעם חזק של עוד.